שלום לכולם!

רציתי לספר לכם קצת על תעסוקה  נתמכת מבחינה אישית.

התחלתי לעבוד בשנת 2003-2011  בתור עוזרת בחנות בשם " הום סנטר" העבודה כללה: סידור סחורה, עזרה ללקוחות , עזרה במחסן, עיסוק בתיקון מכשירי חשמל של לקוחות טלפונים וחזרה לספקים ובעצם, עזרה בכל מה שהחנות צריכה והמנהלת המקסימה שלי ביקשה שאעשה.

התחלתי בעבודה שעתיים ביום בחנות ולא השתכרתי הרבה כסף, לאט לאט הכירו אותי ונתנו לי עוד ועוד משימות.

יצרתי קשר אישי וחם עם כמעט כל אחד ופגשתי אנשים מקסימים. אף אחד חוץ  מהמנהלת שלי לא ידע שאני מתמודדת והיא, עזרה לי בכל בעיותי, כשעלו.

היתה לי מלווה בתעסוקה נתמכת  וליווי מדיור מוגן אשר תמכו בי כשעלו אצלי קשיים לבוא לעבודה, היינו מנהלות שיחות משותפות ונבנה בינינו  קשר חם ואוהב.

לאט לאט העלו לי את השכר, הפכתי לעובדת של "הום סנטר" וקיבלתי את כל הזכויות של "עובדת רגילה".

היו קשיים לאורך הדרך:  בעיקר בחורף כשלא בא לי לקום וללכת לעבוד, או בזמן שלא הרגשתי טוב. לאט לאט כבר נפתחתי, סיפרתי לכמה חברים מהעבודה שיש לי בעיה נפשית- ולא קרה כלום  " השמיים לא נפלו"  דווקא הדבר גרם לי לאהוב את האנשים ואת העבודה יותר .

רציתי להגיד שתסמכו על עצמכם ותגידו לעצמכם שאתם מסוגלים.

כרגע אני לא עובדת חסרה לי מאוד העבודה .

כולי תקוה שבעזרת הקלאבהאוס אמצא עבודה המתאימה לאופי וליכולות שלי.

תודה- רבקה  (חברה בקלאבהאוס עמית משנת 2003 )

 מאת: רבקה

2018-10-15T10:55:52+00:00
שינוי גודל גופנים