לא פעם אנו נחשפים לקולות או צלילים שגורמים לנו לבהלה ויש אפילו שנכנסים לחרדות. המונח הפסיכולוגי  של התופעה  הוא "טריגר" -שפירשו גירוי, גורם מעורר. הכוונה היא לגירוי פסיכולוגי הגורם לנו להיזכר באופן בלתי רצוני בחוויה טראומטית מהעבר. בחודשים  האחרונים אנשים לא מעטים נחשפים לאירועים ולחוויות המזכירים לנו את הסכנה הממשית או את האירוע הטראומטי מהעבר ובמקרים מסוימים גורמים לנו להגיב כאילו הסכנה עצמה נוכחת ומוחשית.

הטריגר  מייצר תגובת רפלקס גופנית שלעיתים רבות חולפת כאשר אנו מבינים שזו לא באמת סכנה, אך לפעמים  יכולה להוציא אותנו משיווי משקל גופני, נפשי ותפקודי לזמן ממושך יותר.

למשל: אדם שנכח בעבר אירוע של נפילת טילים וחווה טראומה שומע לפתע רעש חזק מאד כמו טריקת דלת אוו רעש של אופנוע השועט במלוא עוצמתו והתגובה הראשונית שלו (רפלקס) תהיה בהלה היכולה לבוא לידי ביטוי בתגובות בלתי רצוניות של הגוף כמו: צרחה, הזעת יתר או בריחה למקום מסתור.

כמובן שהתגובה  המיידית של כל אדם תהיה שונה מרעהו וכל אחד מגיב עפ"י  מצבו הגופני חוסנו הנפשי, הרגליו וניסיונו ממקרים דומים שחווה בעבר.

יש חשיבות רבה להתייחסות של האנשים בסביבה הקרובה:  לא די לומר: "זה כלום", "אין מה לדאוג" או "יהיה בסדר"- התגובות השגרתיות בדרך כלל.

יש להתייחס לבהלה ולתגובות הגוף, להכיר בהן כתגובה נורמלית לטריגר ויחד עם זאת לחדד את ההבדל בין בהלה לסכנה אמיתית.

בהמשך לכך מומלץ ע"י רבים מאנשי המקצוע לעבור לשלב ההרגעה ולמצוא  יחד עם האדם שחווה את האירוע דרכים שיסייעו לו לחזור לאיזון הגופני והנפשי.