זה נוער זה? זה אחלה! מפגש הסברה שלישי ברפסודיה:
בערב, על חוף הכינרת, נפגשנו ארבע נציגים ונציגות מהקלאבהאוס עם חבורת נערים ונערות מקסימים ממושב קידרון. את ההסברה שלנו הם ליוו בהרבה שאלות והתעניינות, שיתפו בחוויות וסיפורים שלהם. דיברנו על קלאבהאוס, על שילוב בחברה, על סטיגמות וניסינו להפריכן ולוותר על חלק מהן.
"עכשיו ששמעתי אתכם אני רואה תמונה אחרת" סיים ואמר אחד הנערים. ואנחנו הבנו שהצלחנו לגעת…
אנחנו משקיעים ומשתדלים לגוון כאשר אנחנו מגיעים לכל הסברה ולהתאים אותה לקהל היעד. ברפסודיה יש אתגר כי איננו יודעים איזה קבוצה נפגוש, ככה שכל הסברה ברפסודיה היא שונה ולא ברור באיזה מצב צבירה נפגוש את הנערים והנערות, כמה מסיחים יהיו מבחינת מוסיקה, רעשי רקע, רעב ועייפות. שמחנו לפגוש קבוצה שעושה מאמץ לקחת חלק, רגישה, משתפת ואינטליגנטית. לא בכל מפגש כאשר חוזרים לאסוציאציות ולסטיגמות על חולי נפש שואלים למה בכלל לתת הגדרות, ואומרים שכל אדם הוא אדם. אולי אנחנו מתקרבים למקום בו יותר אנשים מבינים ומקבלים את מחלות הנפש כחלק מהרצף והחוויה האנושית.
היה מחזק, אני הייתי רוצה לעודד עוד חברים וחברות לצאת להסברות. גם אם זה רק לשמוע וקצת להשתתף, לא חייבות להיות באור הזרקורים על הבמה. או בקיצור שגם אנחנו נרגיש יותר בנוח עם עצמנו ולא נשאיר את עצמנו באיזשהו ארון של בושה ופחד של כל העניין של מחלת הנפש.
