חוויותיי כעובדת בתעסוקה מעברית:
סוף סוף אני עובדת!
אחרי עשרות ראיונות שעברתי בליווי הקלאבהאוס, חיפוש שכלל פגישות עם מעסיקים. פגישות עם עובדות סוציאליות ומדריכת שיקום אשר עזרו לי בכל הלבטים שהיו לי: חששות שאני לא מספיק טובה לעשות את העבודה, חשש לפספס את האוטובוס ולאחר לעבודה, חשש להשתעמם בעבודה ולספור את השעות והשניות עד שאגיע הביתה חזרה.
עברתי המון סדנאות הכנה לתעסוקה ב"קלאבהאוס עמית" אשר עזרו לי להאמין בעצמי, לדעת מה לשאול בראיונות עבודה, ללכת לבד או בליווי לראיונות, והכי חשוב- לנפץ את הסטיגמה של מתמודדי נפש ולנפץ את החשש- האם יראו עליי שאני פגועת נפש , למי לספר ומתי? מה לספר למעסיק?
בהתחלה דרכי בשוק העבודה לא סיפרתי בראיונות שאני מתמודדת עם מחלה נפשית ולא הצלחתי להתקבל, חוץ מעבודה אחת אליה התקבלתי ועזבתי מרצוני, ולאחר מכן לא עבדתי במשך 8 שנים וזה גם הקשה עליי בחיפוש עבודה.
בסופו של דבר בחרתי להתנסות בתעסוקה מעברית: עבודה למשך חצי שנה , פעמיים בשבוע.
העבודה הזו גורמת לי רצון לבוא ולהתמודד. להוכיח לעצמי שאני מסוגלת ויכולה! היא סיבה לקום בבוקר, להרוויח שכר מכובד ולעמוד בציפיות של משפחתי, הקלאבהאוס, ושלי עצמי.
אני מאחלת לעצמי המון הצלחה בהמשך הדרך.
My first experiences at Transitional Employment:
I'm finally working!
After dozens of interviews I had, a search that included meetings with employers. Meetings with social workers and a rehabilitation counselor who helped me with all the doubts I had: fears that I was not good enough to do the job, fear of missing the bus and be late to work, afraid of getting bored at work and calculating the hours and seconds until I got back home.
I went through a lot of job preparation workshops at the clubhouse that helped me believe in myself, know what to ask in job interviews, to go alone or with accompany to interviews, and most important – to break the stigma about people dealing with mental illness and to break the anxiety, What to tell your employer? and when?
At first, I did not tell at the interviews that I was coping with a mental illness and I didn’t get the job, except for one job that I was accepted to and left voluntarily, and then, I did not work for eight years.
In the end, I chose to try the experience of Transitional Employment: work for half a year, twice a week.
This work makes me want to come and cope, to prove to myself that I am capable and I can do it! It is a reason to get up in the morning, earn a decent salary and meet the expectations of my family, my clubhouse, and myself.
I wish myself a lot of success down the road.