ראיון עם מיכאל -חבר בקלאבהאוס

כמה זמן אתה חבר בקלאבהאוס?

חמש שנים.

מה אתה זוכר מהיום הראשון?

אני זוכר כמה הייתי מופתע שבפגישת ההכרות ישבו איתי מנהלת המקום יחד עם שתי חברות בקלאב!

איזה דברים משכו אותך כשהגעת? מה אהבת לעשות?

הצטרפתי ליחידת התקשורת שבה עסקנו בצילום הפעילות בקלאב, בעיצוב תמונות ועוד.. ואהבתי את חוג היוגה שהתקיים פעם בשבוע.

בתחילת החברות שלי בקלאבהאוס לא עבדתי אז הגעתי כל יום.

ובהמשך?

היה לי חשוב לחפש עבודה.

התחלתי לעבוד בתעסוקה מעברית במרכולית של קיבוץ בסידור סחורה. כשסיימתי המשכתי לתעסוקה נתמכת במסעדה בשטיפת כלים. בהתחלה היה לי קשה, היו ימים עם עומס שהלחיץ אותי. מדריכת התעסוקה לימדה אותי לבנות אסטרטגיית עבודה וזה עזר לי. בהמשך הכרתי את העובדים במקום ונוצר קשר טוב ביני לבין הטבח. אהבתי מאוד להיות שם.

בהמשך רציתי לעבוד באופן עצמאי. חיפשתי עבודה דרך חברת כוח אדם ומצאתי! ניסיתי לעבוד במפעל אבל פוטרתי כי התבלבלתי יותר מידי, ועבודה נוספת שהציעו לי לא נראתה לי מתאימה מבחינת התנאים.

חזרתי לעבודה הנתמכת והשלמתי לימודים תוך כדי העבודה.

אחר כך עבדתי כפקיד קבלה במפעל שנה וכשרציתי שינוי עברתי לאגף הייצור.

בהמשך עבדתי במפעל בשר חצי שנה, והיום אני עובד ברמי לוי בסידור סחורה בתעסוקה נתמכת.

וואהו, עשית המון דברים! מה עזר לך בתחום העבודה?

הרצון להיות עצמאי כלכלית. העצה שלי היא לחפש עבודות שמתאימות לך – לאופי וליכולת.

איך אתה מרגיש עם זה שאתה עובד?

הרגשת סיפוק.

לסיכום..?

היו זמנים ששעות העבודה לא אפשרו לי להגיע לקלאב וזה היה לי קשה. היה קשה להיות רק בעבודה ובבית.

היום אני עובד בעבודה שמאפשרת לי גם לבוא לקלאב. ואני גם לומד ניהול רכש ומלאי פעם בשבוע ושואף לעבוד בזה בהמשך.

תודה רבה!

 

בחור מחייך למצלמה